הרשמה

צוות Vgames מסכם את שנת 2020

עוד שנה עברה והנה מגיע סיכום השנה של צוות הכתבים של Vgames! בואו לקרוא את סיכום 2020 של Vgames!

אין דרך טובה לסכם שנה הזויה כמו 2020, אבל בכל זאת ניסינו. מי הפתיע? מי אכזב? ומי היו משחקי השנה שלנו?

שנה חדשה מתקרבת אלינו בצעדי ענק, וכדי שנוכל לתת ל-2020 ללכת כבר ולאפשר לעצמנו לבנות ולשקם את עצמנו מחדש, צוות Vgames ישב לסכם את השנה שעברה עליו! באופן אירוני, זאת כנראה הייתה השנה הכי טובה של האתר בשנים האחרונות, עם ראיונות שעשינו עם מפתחי משחקים ישראליים, שיתופי פעולה עם חברות כמו Ubisoft אירופה, חברות חומרה ומפיצות בארץ, כמות קוראים פשוט פסיכית בכל חודש, ועלייה בכמות הסרטונים שהעלאנו לערוץ היוטיוב שלנו. ראינו את ההגעה של כתבים חדשים כמו אור יהודה סגל, גל שפיר, נתי מרדכי, צבי ספיר ושיר כהן והחזרה של רועי באלוה הביתה לאתר. 2020 הייתה שנה ארוכה, קשה, קשוחה ועצבנית, אבל הנה - היא נגמרת אוטוטו!

מי איכזב אותנו השנה? מי או מה הפתיעו אותנו? והכי חשוב - מי היו משחקי השנה של הצוות ב-2020? בואו נצא לדרך!

שמואל מקונן

משחק השנה: Animal Crossing: New Horizons

כמו ב-2018, גם כאן אני לא חושב שמדובר במשחק השנה האולטימטיבי - את התואר הזה הייתי נותן ככל הנראה ל-Xenoblade Chronicles Definitive Edition, Demon's Souls, Final Fantasy VII Remake או Hades. הסיבה ש-Animal Crossing: New Horizons הוא משחק השנה שלי היא כי הוא עזר לכל-כך הרבה אנשים לעבור את תקופת הסגר הראשון והמטלטל בצורה ששום משחקי אחר לא הצליח. בנוסף לאלמנט החברתי שלו שבזכותו יכלתם להיפגש עם שחקנים אחרים ברחבי העולם, המשחק בבסיסו הוא כל-כך מרגיע, שליו ומנחם - בצורה כמעט תרפית. אני יכול גם להזכיר את העובדה שמדובר במשחק הכי גדול בסדרת Animal Crossing, לדבר על כמות השיפורים הפסיכית מהמשחק הקודם והפיצ'רים החדשים והמסקרנים ולהזכיר את מספרי המכירות הבאמת משוגעים של New Horizons, אבל מספרים ועובדות לא יעשו צדק עם כמות האושר שהמשחק הביא לאנשים. אני הכרתי אנשים חדשים במשחק הזה, מצאתי את הצד יצירתי שבי ותודות לעדכונים החינמיים השוטפים, אני חושב שמדובר באחד ממשחקי ה-Live Service הבודדים שלא מפסיקים לתת ולחדש עבור השחקנים שלהם. שלא כמו משחקים אחרים שיצאו השנה.

הביקורת המלאה: Animal Crossing: New Horizons

אכזבת השנה: Marvel's Avengers

רציתי לרשום כאן את Warcraft 3 Reforged, אבל לא שיחקתי בו אז לפחות לא חוויתי את הזוועה הזאת על בשרי. ב-Marvel's Avengers שיצא השנה, דווקא כן שיחקתי והוא... היה בסדר. המשחקיות הייתה טובה בסך הכל, משחק עם חברים היה סבבה לגמרי ומצב הסיפור היה לא רע בכלל. הבעיה הכי גדולה ובלתי נסלחת של המשחק של Square Enix הייתה נעוצה בעובדה שהפוטנציאל היה שם. כפי שציינתי קודם, המשחקיות ממש כיפית וקצבית, ומצב הסיפור של המשחק נותן לנו דינאמיקה מעניינת בין הנוקמים השונים עם כמה סצנות באמת מרהיבות (הסצנה בחלל מהממת). ואז כל הפוטנציאל הזה נזרק לפח כדי לשים דגש על מנגנון המיקרו-רכישות וה-Live Service שהיה אמור לתת לחברה את תזרים המזומנים שהיא כל-כך רצתה. הגיימרים ברחבי העולם לא טיפשים כמובן והמשחק לא מפסיק להפסיד כסף כל חודש. האמת? ממש מגיע להם. מה שעובד ל-Destiny לא אומר שהוא אוטומטית יעבוד עם כל משחק - בייחוד כשמדובר בכמה מגיבורי העל האהובים ביותר בהיסטוריה. Shame.

הביקורת המלאה: Marvel's Avengers

הפתעת השנה: Hades

אני יודע - העובדה שהמשחק הזה לא קיבל אצלי את תואר משחק השנה היא ההפתעה הגדולה יותר, אבל יש לי את הסיבות שלי. בכל מקרה, Hades נכנס למשבצת הפתעת השנה כי הוא באמת היה בדיוק זה: משחק פשוט מדהים שמגיע משום מקום, בסוף השנה ואוטומטית מתחרה על תואר משחק השנה. הפסקול שלו זכה אצלי במקום הראשון ברשימת פסקולי השנה בגיימינג לשנת 2020, העיצוב האמנותי של המשחק יפהפה ומגניב בו זמנית והמשחקיות משתלבת עם הסיפור כדי לתת לשחקן עוד סיבות להמשיך ולשחק בו גם אחרי שהם מסיימים את הריצה ה-20 או ה-30 שלהם. אני חושב שהדבר הכי מדהים ב-Hades הוא הקונצנזוס האדיר סביבו: The Last of Us Part II הוא משחק מעולה בעיניי, אבל עורר הרבה מחלוקות ודיונים. Ghost of Tsushima ו-Assassin's Creed Valhalla הם גם משחקים טובים, אבל אנשים מציינים שקצת נמאס להם לראות משחקי עולם פתוח. על Hades לא ראיתי כתבה רעה או מילה רעה אחת מכל מי ששיחק בו. כולם מדברים על משחק כיפי, מצחיק, מרגש, ויפהפה.

הביקורת המלאה: Hades

רועי באלוה

משחק השנה: Half-Life: Alyx

יש לי כמה סודות גיימינג אפלים שכמעט אף אחד לא יודע (אולי הגיע הזמן שלי לעשות גם כתבת חטאי גיימינג?). אחד מאותם סודות הוא שבחיים לא שיחקתי באף משחק של Half Life, אני שומע עליהם המון דברים טובים מאוד כבר במשך שנים ארוכות ובכל פעם שרק מזכירים את Half Life 3 כל האינטרנט קופץ מיד. עם החור בהשכלה הזה הגעתי ל-Half Life: Alyx ששמעתי עליו שהוא משחק ה-VR הכי טוב שיש כיום וזה לגמרי נכון. בתור מישהו שהוא לא מעריץ של סדרת המשחקים, נהנתי מאוד מעולם המשחק, האויבים השונים בו והדמויות שפגשתי בדרך, גם אם לא הכרתי את סיפור הרקע של כולם. אני חושב שכל מי שנכנס לגיימינג ב-VR חייב לנסות את Half Life: Alyx כדי לראות מה זה באמת משחק VR וכל מי שרוצה לפתח משחק למציאות מדומה חייב גם הוא לשחק בו כדי לראות איך אפשר לנצל את הפלטפורמה עד תומה ולעשות איתה דברים מטורפים.

אכזבת השנה: Cyberpunk 2077

בכנות, Cyberpunk 2077 התחרה אצלי גם בקטגוריית הפתעת השנה כי המשחקיות שלו והדרך שבה הוא שאב אותי באמת הצליחה להפתיע אותי במיוחד לאור העובדה שאני בחיים לא נהנתי מאף משחק RPG. אבל לצד עשרות השעות מלאות ההנאה שקיבלתי ממנו אי אפשר שלא להתייחס להשקה הנוראית שלו. אחרי מעל ל-8 שנים של פיתוח ו-3 דחיות עבור שיפצורים אחרונים למשחק, מה שקיבלנו בהשקה היה מתחת לכל ביקורת ברמה הטכנית ופגעה מאוד במוניטין ש-CPR עבדו קשה מאוד עבורו. 8 שנים של פיתוח, 3 דחיות, הבטחות וציפיות ענקיות ובסוף קיבלנו משחק שבור בהשקה, יש אכזבה גדולה יותר מזאת?

הביקורת המלאה: Cyberpunk 2077

הפתעת השנה: Oculus Quest 2

כבר כתבתי עליהן מגילה של מעל 1,800 מילים בביקורת המלאה שלי, אז אני לא אחפור על משקפי ה-VR הללו יותר מדי, אבל גם עכשיו אני בטוח בכל לבי שה-Quest 2 הוא אחד הדברים הכי טובים שקרו השנה בתעשיית הגיימינג. אני חושב שרק העובדה שהמוצר אוזל מהמלאי תוך דקות ספורות (ולא בגלל בוטים) זאת הוכחה טובה לכמה שהן טובות ולתגובה החיובית של הציבור כלפיהן. משקפי ה-Quest 2 מצליחים לדחוף את תחום ה-VR למיינסטרים בצורה חזקה, מהנה בטירוף וזולה מאוד. נתתי להם בביקורת שלי ציון 10, כי הם מוצר הגיימינג הכי טוב שראיתי לאחרונה והן גורמות לי לרצות לחזור אליהם בכל פעם מחדש. גם אחרי שחרשתי את Flight Simulator 2020 ונמאס לי ממנו, המשחק קיבל עידכון עם תמיכה ל-VR שהוסיף לו עוד המון תוכן וזה פתאום מרגיש כמעט כמו משחק חדש לגמרי. נפלאות ה-VR. חוץ מזה, בזכות ה-Quest 2 גיליתי את משחק השנה שלי ועשיתי את הישג הגיימינג הגדול ביותר שלי אי פעם: להצליח לשחק את Rap God על הרמה הכי קשה ב-Beat Saber.

הביקורת המלאה: Oculus Quest 2

גל כהן-ויינשטיין

משחק השנה: The Last of Us Part 2

כנראה שהוא יחזור ברשימה הזאת עוד הרבה, אבל משחק השנה שלי הוא ללא ספק The Last of Us Part 2. רן נתן לו ציון מושלם בביקורת שכתב, ולא במקרה. מבחינתי המשחק הזה הוא השילוב האולטימטיבי של עלילה מושקעת, כתיבה סוחפת, גיימפליי כיפי וגרפיקה נהדרת. הגיימפליי השתפר פלאים מאז המשחק הראשון, העלילה הזכירה לנו שניל דרוקמן יודע מה הוא עושה, וגם קיבלנו דובדבן על כל הקצפת הזו: דמות ראשית להט"בית באחד המשחקים הכי נמכרים בעולם. כן, ייצוג זה חשוב ומשמעותי. לא, זה לא משנה אם היא הייתה סטרייטית במשחק הזה, הוא היה נראה אותו דבר. אבל איזה כיף שהיא לא.  

הביקורת המלאה: The Last of Us Part 2

אכזבת השנה: Ghost of Tsushima

היו לי ציפיות גבוהות מהמשחק הזה. גבוהות מדי, כנראה. וזה לא שהוא לא היה כיף - נהנתי ממנו... מדי פעם. סיימתי את כולו, ולמרות שזה אחד המשחקים בהם הפלטינום הוא הכי קל שיש, לא טרחתי לחזור לשם שוב. הוא מתאפיין ברפטטיביות שאין כמוה, כמות הקטיעות ברצף של המשחק בגלל דיאלוגים היא לא נורמלית, והעלילה שלו בינונית מינוס. נכון, העולם של צושימה יפהפה ומערכת הקרבות די מוצלחת, אבל בסופו של דבר הוא הצליח לשעמם אותי. ציפיתי ממנו להרבה, הרבה יותר. 

הביקורת המלאה: Ghost of Tsushima

הפתעת השנה: מיקרוסופט רוכשת את Zenimax

לא ראיתי את זה בא, אבל השאלה האמיתית היא האם סוני ראו את זה בא. מיקרוסופט באה להבהיר שהיא לא כאן כדי להפסיד את הדור הזה, והיא הולכת לתת פייט רציני. לא רק שהייתי מופתעת - אפילו התבאסתי קצת. כצרכנית ושחקנית קונסולה, אני לא רוצה שהמשחקים של בת'סדה יעברו לקונסולת ה-Xbox - כי לי יש קונסולת פלייסטיישן ואני מאוד מחבבת את רוב המשחקים שלהם. אבל, תחרות על תוכן טוב היא תחרות טובה לצרכנים. פלייסטיישן יצטרכו לענות להם בפייט משלהם עם אקסלוסיבים משלהם ואני לא יכולה לחכות.

אור יהודה סגל

משחק השנה: Final Fantasy VII Remake

כאשר התחלנו לדבר על הכתבה הזאת לקראת סוף נובמבר, אמרתי לצוות שאני צריך לחכות ל-10 בדצמבר, Cyberpunk 2077 יכל להיות משחק השנה שלי לולא שחרור רצוף בבעיות. גם Persona 5 Royal יכל להיות כאן, אבל היות ומדובר במשחק מ-2015 עם מספר תוספות, הרגשתי שזו תהיה רמאות (עם כל האהבה שלי ל-Persona), אבל בואו ואספר לכם בקצרה למה Final Fantasy VII Remake הוא משחק השנה שלי. את Final Fantasy VII המקורי חוויתי בתחילת השנה, כהכנה לרימייק הזה, כתבתי מאמר שלם על למה הרימייק הזה נחוץ כש-"התראיינתי" לאתר, המקור השאיר עלי רושם חזק, אבל הרימייק נשאר קרוב מאוד לליבי.

הרימייק הצליח לקחת חלק קטן של 3 שעות ולהרחיב אותו לכמעט 40 שעות של סערת רגשות שסירבה להיפסק. עברתי עם הרימייק הזה ימים על גבי לילות כאשר יצא באפריל, מעבר לכך שהוא חידש כל-כך הרבה על המקור והוסיף המון עומק לדמויות משניות, הוא גרם לי להתחבר ולהתאהב בדמויות מחדש והוסיף כל-כך הרבה לדמויות שכבר אהבתי קודם לכן. המשחק הזה כמעט השאיר אותי בדמעות, ומי ששיחק ידע על מה אני מדבר כשאני מזכיר את סצינת המחבואים של Aerith. שום משחק שיצא השנה לא הצליח להשפיע עלי בצורה כל-כך חזקה כמו המשחק הזה, אני מקווה שהחלק הבא לא יקח עוד 7 שנים, אני עוד עלול להתחרפן מהחוסר סבלנות לחוות את הטרגדיה הבאה.

הביקורת המלאה: Final Fantasy VII Remake

אכזבת השנה: Resident Evil 3 Remake

סוד קטן לכלל הקוראים, את סדרת Resident Evil התחלתי וסיימת רק השנה במטרה לשחק במשחק השביעי. לאחר מכן, הדבר כבר הכין אותי הלאה ל-Village שהפך בנתיים לאחד המשחקים המצופים ביותר שלי לשנה הקרובה. אומנם היה לי חצי ניסיון עם המשחק הראשון לפני אי אלו שנים, אבל לא הצלחתי להתחבר אליו. אבל אז הגיע הרימייק של Resident Evil 2, האדפטציה הזאת לחלוטין טרפה את כל הכלפים מבחינתי, הוא לקח קלאסיקה אהובה והפך אותה ליצירת אומנות מודרנית של אקשן, אימה והביא סיפור מצויין ל-2019 שגרמה לי לחזור אחורה למשחקים הקודמים, היום אני חד משמעית מושקע ב-Lore של הסדרה. אבל את אותו הדבר לא ניתן להגיד על הרימייק של Resident Evil 3.

בזמן שהרימייק של Resident Evil 3 ממשיך את דרכו של הרימייק הקודם בסדרה בכל הקשור לגרפיקה ואקשן, נקודת המבט מעבר לכתף במקום הזוויות הקבועות של המצלמה שהתיישנו בצורה נוראית (תודה רבה!). אבל בהשוואה לרימייק הקודם, הקסם של המשחק המקורי פשוט נעלם, תחושת החרדה הקבועה ש-Nemesis עלול להופיע ולמרר את חיי לא קיימת, מה שגרם לי להתגעגע מאוד ל-Mr. X של הרימייק הקודם. בנוסף, ההיעלמות המוזרה של אזורים כמו מגדל השעון או בית הקברות לא ברורה בכלל, פאזלים שונים והאפשרות לבחירות בזמן אמת פשוט הוסרו כלא היו. המשחק היה מהנה, מלא אקשן, אדרנלין וגם השלים את העבודה של המשחק הראשון וחד משמעית הפך את ג'יל לאחת הפרוטגוניסטיות האהובות עלי, אבל הוא פשוט מפספס את כל הקסם שהפך את המקור למשחק אהוב וקלאסי כל כך.

הביקורת המלאה: Resident Evil 3 Remake

הפתעת השנה: Spiritfarer

בהתחלה שקלתי לכתוב בכלל על Destiny 2 ועל השיפור שהוא עבר בשנה האחרונה, מאוד נהניתי ממנו בחודשים האחרונים, אבל אני מודה ששום דבר שאני אכתוב עליו לא ישתווה למה שאני חווה כרגע עם Spiritfarer. כמו שהעורך שלי כתב בביקורת שלו למשחק, המשחק הזה עבר לו וללא מעט אנשים מתחת לאף כשיצא באוגוסט, הדבר הזה לא מפתיע בכלל, אפילו ההכרזה שלו כמעט התפספסה לחלוטין כאשר ההכרזה עלתה ישר אחרי שקיאנו ריבס גנב את ההצגה באופן מוחלט ב-E3 של 2019 (איך שגלגל מסתובב לו).

לשמחתי לא פספסתי את היציאה שלו בכלל וידעתי למה אני מצפה (פחות או יותר), בין החברים שלי המשחק אפילו זכה למספר אזכורים, אבל כמה שידעתי כבר, לא היה דבר שהכין אותי לחוויה עצמה של המשחק. להחליף את כארון זאת לא משימה פשוטה, אבל להחליף אותו בצורה שאנחנו מחליפים בתור סטלה, כואבת יותר. בתור סטלה אנחנו מאמצים נשמות שאנחנו צריכים לטפל בהן לפני שהן עוברות אל העולם הבא, בין אם זה להאכיל אותן, לדאוג לצרכים שלהן, לחבק אותן. כל החיבור לדמויות האלה הופך את הפרידה לקשה יותר, אבל המשחק עושה את זה בצורה כל-כך מקסימה שקשה לי לא לרצות להמשיך גם עם הכאב. כמעט ולא יצא לי לשחק במשחק אבל שמח שהספקתי לפני שהשנה נגמרה, מקווה שתחליטו גם אתם לתת למשחק הזדמנות.

הביקורת המלאה: Spiritfarer

שיר כהן

משחק השנה: The Last of Us Part 2

אני לא הראשונה ולא האחרונה שמרעיפה שבחים על המשחק שבימים אלו קוטף כל קטגוריה אפשרית בכל פרס שהוא מועמד אליה אבל הנה השנקל שלי בנושא: גם המעריצים וגם ההייטרים של המשחק יסכימו שמדובר במשחק שיוצר אמוציות, ולדעתי כל משחק שמצליח לגרום לי לחשוב עליו אחרי ימים שבועות וחודשים אחרי שכותרות הסיום נגמרו הוא משחק שראוי לכתר. רכבת ההרים המטלטלת של הסיפור שלוקח אותנו קדימה ואחורה ועלילה שמשאירה אותנו שמוטי פה, מוזיקה ועריכת הסאונד שמלוות את המשחק והדמויות הראשיות בו פשוט רוקמים נוסחה מנצחת של משחק שהשאיר חותם על תעשיית הגיימינג ועליי באופן אישי.

אכזבת השנה: שנת 2020

אחת מהתקופות היפות ביותר של הגיימינג היא גם תקופת השפל של תעשיית הקולנוע והטלוויזיה העולמית. תראו, זה לא שלא התאכזבתי ממשחקים בשנה החולפת אבל אני חושבת שהאכזבה שלי מ-Marvel's Avengers מתגמדת לעומת תחושת הצער העמוק שלי מכך שהתעשייה קפאה מלכת. בין אם מדובר בסדרות שנדחו ואפילו בוטלו בצל הקורונה או בסרטים שנדחו או עברו ישירות לסטרימינג ומנעו מאיתנו לשבת באולם קולנוע וליהנות מחוויה עוצרת נשימה. שנת 2020 בהחלט ראויה לקבל את קטוגריית אכזבת השנה שלי, שלום שלום ושלא תבואי לנו בחלום.

״סיכום עונה״ - 2020 מנקודת מבט של עורך אתר גיימינג

הפתעת השנה: Fall Guys

אני לא יודעת כמה מכם יוכלו להזדהות איתי אבל בתור סטודנטית לפעמים אחרי יום לימודים ארוך, במיוחד בשיעורי זום מנוונים, כל מה שאני רוצה זה להיזרק מול משהו שלא מצריך יותר מידיי מחשבה, אסטרטגיה או תשומת לב. ואז הגיע Fall Guys ושבה את ליבי עם דמויות אפונים ענקיות ומגושמות שמנסות להגשים פנטזיית ילדות שלי ולחצות מסלול מכשולים. לא הכרתי את המשחק טרם היציאה שלו לשירות ה-Playstation Plus אבל הוא בהחלט הפתיע אותי לטובה וסיפק לי שעות של הנאה ואסקפיזם ועל זה הוא זוכה בכתר המוזהב.

הביקורת המלאה: Fall Guys

בר הוכמן

משחק השנה: Call of Duty: Warzone

אני יודע, אין שום דבר חדש במשחק באטל רויאל. אני גם יודע שקיבלנו השנה משחק Call of Duty חדש בדמות Black Ops Cold War. אבל מאז ה-20 במרץ אני וחברי משחקים במשחק הבאטל רויאל המוצלח. הוא מלא בהמון רגעים של צחוק, בכי וצרחות ״אמרתי לך לתקוף מה אתה משאיר אותי לבד !!#@[email protected]#״ והוא המשחק המשוחק ביותר אצלי ב-2020.

הביקורת המלאה: Call of Duty: Black Ops Cold War

אכזבת השנה: השקת קונסולות הדור הבא

שתי הקונסולות החדשות שקיבלנו בחודש נובמבר לא הציגו איתן משחקי השקה מעניינים. כל כותרי ההשקה של ה-Xbox Series S/X נדחו, ביניהם Halo ו-Senua's Saga: Hellblade 2. המצב אצל סוני הוא רק מעט יותר טוב, עם Spider-Man: Miles Morales שבאופן אישי, הרגיש לי יותר כמו DLC או לכל היותר חבילת הרחבה קטנה ו-Demon's Souls שעם כמה שהוא משחק מצוין: הוא בוודאות לא לכל אחד. בטח לא בשבילי.

הביקורת המלאה: Demon's Souls

הפתעת השנה: Xbox Game Pass

אני סאקר של PC. למעשה, מאז ה-Xbox הראשון לא החזקתי באף קונסולה. וגם אז, היה לי רק את Halo וגם הוא היה בספרדית. הקונסולה הבאה הייתה Playstation 4 שקניתי רק עבור Horizon Zero Dawn. כשקיבלתי את ה-Series X לביקורת הייתי מצד אחד סקפטי, שכן קונסולה אף פעם לא הייתה הבחירה הראשונה שלי בכל הנוגע לגיימינג ברמה הגבוהה ביותר. אבל מהרגע שקיבלתי את ה-Series X וה-Game Pass פתאום מצאתי בו כל-כך הרבה ערך, במיוחד לאור ההשקה הדלה במשחקים. אני מוצא את עצמי משחק במשחקים שלא שיחקתי אף פעם וכל פעם מחדש בא לקנות משחק, רק כדי לגלות שהוא כבר נמצא בשירות (או במקרה הממוצע: מגלה את זה רק אחרי. Control אני מסתכל עליך!). שאפו מיקרוסופט, שאפו.

הביקורת המלאה: Xbox Series X

גיא דהן

משחק השנה: Wasteland 3

שנת 2020 הביאה לנו כמה ממשחקי ה-RPG הזכורים ביותר של השנים האחרונות, ביניהם Final Fantasy 7 Remake, Assassin's Creed Valhalla וכמובן Cyberpunk 2077, שיזכר לטוב ולרע. אבל אף אחד מהמשחקים האלו לא סיפק לי את החופש להיות מי שאני ולעשות מה שאני שרוצה ברמה ש-Wasteland 3 נתן לי. המגוון העצום של הבחירות שאתם יכולים לבצע הוא פשוט מדהים, בין אם זה לבגוד בדמות שנותנת לכם את המשימות הראשיות של המשחק וללכת להצטרף דווקא לנבל, או למצוא פתרון יצירתי לבעיה מסוימת שישרת אתכם לטווח הארוך מאשר פתרון שהעלילה מכוונת שיקרה, וזה פשוט כל-כך כיף ללכת נגד המסלול שמובן מאליו שעדיף לקחת אותו. מבין כל המשחקים שהזכרתי בהתחלה, רק Wasteland 3 עשה לי חשק לחזור ולשחק בו בפעם השנייה ואפילו השלישית, כי ידעתי שרק הוא יספק לי חוויות שונות לגמרי ממה שחוויתי בפעם הראשונה, בין אם זה מבחינת העלילה, היכולות בהן אני משקיע והשפעותיהן על איך שהדמות שלי מתקדמת, מתפתחת, וחיה בעולם המשחק. 

הביקורת המלאה: Wasteland 3

אכזבת השנה: Marvel's Avengers

איך נפלו גיבורים? אחרי ההשקה המעולה של Spider-Man ל-Playstation 4, הכריזה Square Enix כי גם היא מצטרפת למסיבת המשחקים-מבוססי-גיבורי על, והציגה לעולם את Marvel's Avengers, אשר שם אותנו בנעליהם של צוות הגיבורים האייקוני ביותר שקיים. כשהמשחק יצא, שחקנים אמנם נהנו מהעלילה ומהגיבורים השונים, אבל כל זה לא עזר להציל את המשחק ממיקרו-רכישות, משימות שחוזרות על עצמן,תוכן End-Game משעמם ולא יצירתי שפשוט לא סיפק סיבה מספיק טובה לחזור ולשחק, והמון, המון באגים. כתוצאה מכך, המשחק חווה נפילה של 96% מבסיס השחקנים שלו, והתוכן הנוסף שהיה אמור לצאת לאחר ההשקה, נדחה. לא ברור מה יעלה בגורלו של המשחק הזה, אבל נכון לעכשיו, הוא פשוט לא עומד בציפיות. 

הפתעת השנה: Mafia: Definitive Edition

אחרי גרסאת הרימאסטר של Mafia II, לא הייתה לי שום כוונה לשחק ב-Mafia: Definitive Edition, שבאותו זמן התיימר להיות רימייק נאמן למשחק הראשון בסדרת הפשע האהובה. ואז גל שלנו הוציא את הביקורת שלו עליו, והשבחים לא הפסיקו להגיע. אחרי התלבטות ארוכה, החלטתי לתת לו צ'אנס, ופשוט נהניתי מכל רגע. העלילה התקדמה בקצב טוב והשאירה אותי מעוניין לאורך כל הדרך, הגרפיקה מרהיבה ביופיה והפכה את המשחק המיושן מ-2002 לממתק לעיניים עם קטעים סינמטיים עשויים היטב, מערכת קרב מאתגרת ומהנה ופסקול שעבר ישר לספוטיפיי שלי. שיחקתי בו על ה-Playstation 4 שלי, אבל אני יודע שמתישהו אחזור לחוות את דרמת הפשע המעולה הזאת על קונסולת הדור הבא כדי ליהנות מהיופי של Mafia: Definitive Edition באופן מקסימלי.

הביקורת המלאה: Mafia: Definitive Edition

גל שפיר

משחק השנה: The Last of Us Part 2

מבחינתי, בעולם של היום משחקי מחשב יכולים וצריכים להגיע לרבדים העמוקים שפעם היה אפשר למצוא רק בקולנוע, בספרות ובטלוויזיה. למרות זאת לצערי זה עדיין לא קורה הרבה, מעט מאד משחקים, גם המעולים שבהם, מביאים איתם חוויה עמוקה שגורמת לך לחשוב גם אחרי שסיימת לשחק בהם. החלק השני של The Last of Us היה בדיוק כזה. הדמויות והיחסים ביניהם נבנים בצורה לא פחות ממופתית, העלילה לא מתחנפת, כתובה מדהים ויכולה להוציא מכם המון רגשות אם רק תתמסרו לחוויה. על אחת כמה וכמה, המשחק מעביר רעיונות עלילתיים בצורה שאפשר לקבל רק במשחקי מחשב.

זכור לי שנתקעתי בשלב כלשהו לא כי לא ידעתי מה לעשות מבחינת משחקיות אלה פשוט כי לא הבנתי איך Naughty Dog בכלל מעיזים לדרוש ממני לעשות דבר כזה מבחינת הרגש שלי לדמות. כמובן שלזה צריך להוסיף גם את המשחקיות המאוזנת אך מורטת העצבים, הפסקול המעולה והעובדה שהמשחק מרהיב ביופיו ועושה את זה על קונסולה בת 7 שנים. למעשה, לא רק שזה משחק השנה שלי ומתחרה חזק למשחק הכי טוב של הדור הנוכחי, מבחינתי זה המוצר הבידורי של השנה ואני רואה בו דוגמה לאיך משחקים יכולים להיחשב אומנות מודרנית לכל דבר.

אכזבת השנה: ה-Series X מגיעה אלינו ללא אף כותר בלעדי משמעותי.

לבחירה הזו יש כמה סיבות בעיניי. הראשונה היא שאני לא חושב שהייתה לי שנה מאכזבת במיוחד כגיימר, אהבתי כל משחק ששיחקתי השנה. השנייה והמשמעותית יותר היא שההשקה של ה-PS5 הייתה מוצלחת מאד בכל הקשור לכותרים בלעדיים. אז נכון שקשה מאד לשפוט קונסולה בשנה הראשונה להשקה שלה, לכל דור חדש תמיד לוקח קצת זמן להתניע. תקלות חדשות מתגלות, בדרך כלל אין הרבה מה לשחק ויש הרבה ניסוי וטעיה. אבל במקרה של ה-Series X, קיבלנו השקה יבשה במיוחד בלי אף כותר בלעדי מעניין. אפילו Halo Infinite שהיה אמור להמתיק את הגלולה הזו נדחה אחרי שהיה לא אפוי בצורה פושעת. לשחק ב-Gears 5 ב-4K זה נחמד, ה-Game Pass מעולה ומפתיע בפני עצמו אבל זה פשוט לא מספיק. על אחת כמה וכמה כשמהצד של Sony אנחנו מקבלים כותרי השקה נוצצים שעושים חשק לשבור קופת חיסכון בשביל לשים יד על החללית הלבנה. תתנו לנו איזה הכרזה על Gears 6 או על משחק חדש של Bethesda באופן בהול!

הפתעת השנה: Xbox Game Pass

למרות מה שכתבתי על ההשקה המאכזבת של ה-Series X, ה-Game Pass הפתיע אותי במיוחד. השירות של מיקרוסופט הופך לאט לאט לאחת העסקאות הכי כדאיות בשביל גיימרים כיום. במחיר של בערך שלושה משחקים חדשים תוכלו לרכוש מנוי שנתי שנותן לכם גישה למספר עצום של משחקים. לא בכדי כמות המשתמשים גדלה בכל יום. Doom Eternal, Hellblade  ו-Batman:Arkham Knight הם רק חלק מהכותרים שניתן למצוא שם וזה כמובן בלי למנות את כל משחקי Gears of War, Halo ,Forza ואת שירות ה- EA Play שנכלל גם הוא במנוי. למעשה, מאז שרכשתי את ה-Series X שלי לפני שבועיים שיחקתי רק בכותרים שזמינים ב-Game Pass ולא ברור לי איך אי פעם אספיק לשחק בכל מה שמוצע לי שם כרגע. שוב אוסיף שהיה נחמד לשחק במשחק שכולו הדור הבא אבל ה-Game Pass הוא ללא ספק שירות מעניין שהכדאיות שלו עבורכם עולה מרגע לרגע. נותר רק לקוות שמיקרוסופט ימשיכו להשקיע בשירות, אבל לא על חשבון משחקים חדשים, שמעתם אותי?!

דעה: היריב הגדול של ה-PS5 הוא לא ה-Xbox Series X, אלא ה-Xbox Game Pass

נתי מרדכי

משחק השנה: Cyberpunk 2077

אוקיי, תהיו איתי רגע אחד. זוכרים את דנה? דנה מהבית ספר היסודי, מג' 3, זו שכשכל הבנים בכיתה התלהבו מעדן מלכת הכיתה, הם התעלמו מדנה? אבל עברו כמה שנים, השתחררתם מהצבא, טיילתם, חזרתם לארץ, וביום סידורים סטנדרטי בדרך לבנק פגשתם במקרה את דנה, וגיליתם שהברווזון המכוער הפך לברבור יפהיפייה. אז Cyberpunk 2077 הוא בדיוק דנה מג' 3. מתחת לבאגים והבעיות (המשמעותיות ללא ספק), מסתתר משחק מצוין, שרק צריך עוד קצת ליטושים ושפצורים, אבל כבר עכשיו מראה את הפוטנציאל שלו כמשחק שעומד בקנה מידה אחד עם כל הגדולים, ובעייני, גם עם The Witcher 3, שהיה ללא ספק היהלום שבכתר מאז הפעם הראשונה שהנחתי את ידיי על העותק, ומוכיח למה CDPR מסוגלת כשהיא רוצה.

אז בשבילי CP 2077 הוא משחק השנה ל-2020, לא בהכרח בגלל מה שהוא כרגע, אבל בהחלט בזכות מה שאני בטוח שהוא יהיה ממש עוד מעט.

אכזבת השנה: Fast & Furious Crossroads

מפתיע זה לא היה. מספיק היה להציץ בטריילרים הראשונים של המשחק כדי להבין שמשחק יוצא מן הכלל לא נקבל, וכך באמת היה. משחקיות פושרת לכל היותר, ויזואליות לא מרשימה, ובאופן כללי משחק לא מהנה. FF מרגיש כמו משחק חצי אפוי, שלא מנסה אפילו, כאילו המפתחים הרגישו שהשם לבדו ייסחב אותו. ואולי זו בעצם הבעיה? אין לי ספק שקהל עצום ממי שבכל זאת בחר לרכוש את המשחק גילה שבניגוד לסרטים עתירי התקציב והאקשן, הדבר היחיד שהמשחק עתיר בו הוא חוסר הגיון, ולא בצורה מהנה כמו שלמדנו להכיר מהקולנוע. כשהתנסתי ב-F&F, כל-כך כאב לי על החבר שממנו השאלתי את העותק, שבאמת הלך ושילם כסף על המשחק הזה - יצאת פראייר, אריאל.

הפתעת השנה: Mafia: Definitive Edition

רימייקים מפחידים אותי, והסיפור לא היה שונה עם הרימייק ל-Mafia  המקורי. לא האמנתי שהחידוש יעמוד ברף שהציב המשחק המקורי, המשחק שכל-כך אהבתי בתור ילד, בלי שבכלל הבנתי מה הסיפור. כשהנחתי את ידיי על עותק המשחק ביום ההשקה, התרגשתי וחששתי כמו עם כל רימייק שיוצא לי לחוות, וכל-כך שמחתי לגלות נאמנות למשחק המקורי, בלי הפחד לחדש ולקחת יוזמות רק איפה שבאמת צריך, ולא בכוח. הסיפור נשאר אותו הסיפור, החוויה אותה החוויה, והאווירה אותה האווירה של מאפיה אמיתית, סיפור עלייה ונפילה. הספקתי מאז לסיים את הרימייק של המשחק עוד פעמיים, והאכזבה היחידה שלי הייתה כמה שהמשחק בעצם קצר, אבל בהחלט קולע. ככה עושים רימייק.

צבי ספיר

משחק השנה: The Last of Us Part 2

הרבה זמן לא זכור לי משחק שריגש/עצבן/הלהיב/הרתיח/העציב כל-כך הרבה אנשים. תגידו מה שתגידו עליו - להתעלם ממנו אי אפשר. לדעתי המשחק בהחלט עמד בציפיות, לפחות שלי. איפה בכלל מתחילים? הקמפיין של המשחק הוא ארוך, מאתגר ומגוון; הגרפיקה? פוטוריאילסטית ועוצרת נשימה (מי חשב שיהיה אפשר להציג רמה כזו ב-PS4 המזדקנת?); עיצוב הסאונד? פשוט מצוין; האנימציות? מהטובות שראיתי; העולם של המשחק? מרגיש פוסט אפוקליפטי לחלוטין. אבל מעבר להכל, המשחק הזה הוא שלם שגדול מסך חלקיו. זה מסע, מסע נקמה טיפשי, מסע לחיפוש עצמי ומציאת תשובות במציאות בלתי אפשרית. מציאות אותה Naughty Dog הפכה לאפשרית עבורנו ועל כך אני אסיר תודה.

אכזבת השנה: השקת ה-PS5

וואו איפה להתחיל? אולי מהסוף - אין להשיג את הקונסולה. נקודה. גיימרים עצרו נשימתם, חיכו וציפו, הקליקו וריפרשו, ולבסוף? אין מלאי. רוצים מכשיר? תמתינו רבעון או שתמכרו כליה בשביל לממן קונסולה מהספסרים. הצלחתם להשיג את המכשיר? תופתעו לגלות עשרות בעיות לא סימפטיות בכלל שחלקן אף גורמות לו לכשל מוחלט (Brick). אז נכון, קורונה, יש בעיות ייצור, בעיות אספקה, ומיליוני אנשים משועממים בבית שרק רוצים שמשהו יעסיק אותם. אפילו שלוקחים את הנסיבות המקלות בחשבון, סוני היתה צריכה להיערך טוב יותר ואולי היתה נמנעת הפארסה לה קוראים השקת ה-PS5 (אגב, שהוא עובד טוב אז המכשיר וואו!).

הביקורת המלאה: קונסולת ה-PS5

הפתעת השנה: Half-Life: Alyx

מעטים המשחקים שמחדשים. שמצליחים לקחת ז'אנר ולהפוך אותו על הראש. כזה היה Half-Life הראשון, וכזה הוא Half-Life: Alyx. כבר שנים שאנחנו שומעים שהנה, מהפכת ה-VR מעבר לפינה ואוטוטו ידעו לנצל את הפוטנציאל ולספק לנו חוויה גיימינג שכמוה לא הכרנו. בפועל, מעטים המשחקים שבאמת הצליחו להותיר חותם ולגרום לקהל הרחב לרוץ ולאמץ את ערכות ה-VR. נראה שזה פשוט לא מעניין מספיק. Half-Life: Alyx מצליח להציל את הכבוד ובהחלט להראות כמה פוטנציאל יש בטכנולוגיה הזו אם רק משקיעים ויודעים לנצל אותה כמו שצריך. בעוד אנחנו מחכים ומייחלים ל-HL3 שאני בספק אם אי פעם יגיע, מתחת לרדאר Valve פשוט הפגיזו עם משחק FPS VR שתופס את השחקן בביצים ואומר לו - ככה עושים את זה נכון.

זהו! זה סיכום 2020 של צוות Vgames! אנחנו נחזור כבר בשנה הבאה עם כתבת משחקי חודש ינואר, ביקורות חדשות, כתבות חדשות וכמה הפתעות שאנחנו מתכננים ל-2021! תנסו לא להתבאס מהעובדה שיום השנה החדשה נופל על סגר - זה פחות מסיבות, אבל הרבה יותר גיימינג! נובי גוד שמח לקוראינו שחוגגים את החג, ולכל השאר - נתראה ב-2021!

תגובות

  1. 1

    12:29 04.01.2021 | KarenSjt KarenSjt

    וואו, חבר'ה, איזו השקעה! לא ציפיתי לכתבה כל כך מושקעת ומפורטת ובסקייל כזה (!), שאפו.
    אני כן רוצה להעיר משהו לשמואל, וזו כמובן דעתי ואתה לא חייב להיענות לה, אך אני חושב שהנימוקים שסיפקת על משחק השנה שלך הם קצת תמוהים.
    אין לי בעיה עם הבחירה שלך באנימל קרוסינג, היא לגיטימית ובנסיבות מסוימות הגיונית מאוד, ומעבר לכך שזו דעתך - לכן אפשר ואף רצוי להשליך בקטגוריה הזו כל מה שעולה בראשך. אך אני כן רוצה להתייחס לכמה נקודות שמצאתי 'בעייתיות' בדרך שבה בחרת לתאר לנו את הבחירה שלך:

    "'Animal Crossing' הוא משחק השנה שלי היא כי הוא עזר לכל-כך הרבה אנשים לעבור את תקופת הסגר הראשון והמטלטל בצורה ששום משחקי אחר לא הצליח.'"
    הניסוח הזה, לטעמי, הוא בעייתי, ומסתמך בעיקר על נסיבות. תקן אותי אם אני טועה, אך 'משחק השנה', בהמון אופנים, הוא משהו שאמור להיעמד בכוחות עצמו - משהו שאמור להיות, בתיאוריה, 'אבסולוטי'. מהניסוח הזה משתמע שאם לא הייתה קורונה, ולא הייתה ל-Animal Crossing איזושהי מְשֹוּכָה להעביר בה גיימרים, אז הקטגוריה הזו הייתה נגנזת ויורדת מהשולחן כלא הייתה. אני כן מבין את הנקודה שלך, אך אני חושב שהניסוח שבחרת בו הוא טיפה בעייתי ומשתמע לשתי פנים.

    "...בנוסף לאלמנט החברתי שלו שבזכותו יכלתם להיפגש עם שחקנים אחרים ברחבי העולם..."
    גם כאן יש לי בעיה מסוימת עם הניסוח. כל משחק 'אונליין', בייחוד אלו הגדולים שבהם, הם משחקים שמגשרים בין שחקנים בכל העולם - פיינל פאנטזי 14 או WoW מתדהרים בכך במשך שנים על גבי שנים (איחוי ואיחוד בין קהילות ענק של שחקנים), ועושה זאת עם מיליונים מהם מדי שנה. איך Animal Crossing התנהל באופן שונה מהם? ז"א הבעייתיות שלי עם הניסוח הזה היא שלא הצלחת לשכנע אותי שיש כאן איזשהו אלמנט מיוחד או שונה שלא התקיים במשחקים אחרים שהתקיימו השנה (ע"ע - חבילות ההרחבה שיצאו השנה לשני המשחקים שציינתי, נניח).

    "... אני חושב שמדובר באחד ממשחקי ה-Live Service הבודדים שלא מפסיקים לתת ולחדש עבור השחקנים שלהם. שלא כמו משחקים אחרים שיצאו השנה."
    גם כאן מצאתי בעייתיות בניסוח. אני חושב שמעבר לכך ש'משחקי לייב סרביס' ש'עובדים' (מבחינה כלכלית), בעקרונם, תמיד מציעים חידושים ושיפורים על גבי המצע המקורי שאיתו יצאו החוצה (זו התכלית הגולמית של הלייב סרביס, לספק שיפורים ועוד תוכן), זה לא תמיד גורף שהשיפורים הופכים את הקערה על פיו. תקן אותי אם אני טועה, אך העדכונים ב-Animal Crossing לא 'בנו סטנדרט חדש', הם לא 'הפכו' את הקערה (בניגוד, למשל, לקונצנזוס סביב פיינל פאנטאזי 14: המשחק יצא במצב עגום ורעוע, ועדכונים וחבילות הרחבה איכותיות החזירו את האחיזה שלו בשוק ה-MMO, והובילו המון שחקנים לבדוק אותו). אני יכול להבין נקודה שבה סט העדכונים של Animal Crossing הוא חיובי ובאמת מציע שיפור על פני המקור, אך ה'מהפכניות' הזו שבדרך כלל מחפשים בטייטל הזה, ב'משחק השנה', זה לא משהו שהתרשמתי שיש כאן - כמובן בהתבסס על הטקסט שלך.

    אני לא התייחסתי לנקודות שבהן הבעת את התחושות והרגשות שלך כי הדברים האלו הם נורא סובייקטיבים ואני מאמין לך בכל אות ושורה שכתבת, אני פשוט חושב שאם אני צריך לתחום את ה"תלונות שלי", הן יסתכמו בעיקר בשאלות הניסוח. אם בתור כותב ניסית לתאר לי למה מגיע ל-Animal Crossing לקבל את משחק השנה (לדעתך), אני לא בטוח שהמטרה התקבלה.

    אני כמובן לא בא "לכסח" אותך, אני מת עליך ועל הביקורות שלך ואני מבין את רוב הדברים - אני רק מציע לבדוק את עניין הניסוחים שוב פעם.שתהיה לכם שנה טובה, אלופים!

  2. 2

    01:10 05.01.2021 | בר הוכמן - כתב תוכן בר הוכמן - כתב תוכן

    כסח כסח את שמואל, אנחנו בסדר עם זה.

  3. 3

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להגיב בדיון